ברגע שדלת הגן נסגרת...

ברגע שדלת הגן נסגרת, וההורים יוצאים לדרכם, מתחיל לו יום חדש בגן. בבלוג זה אתן הצצה לעולם הזה. עולם של קונפליקטים, סודות, צחוקים, אינטימיות, צרחות, בכי, קסם והשתאות של גילוי ולימוד יחד עם מרכיבים נוספים שכמעט ולא מדוברים.
הבלוג מיועד להורים לילדים בגיל הגן, לגננות ונשות צוות וכל המתעניין.
חשוב לציין: הרשומות להלן לא כוללות אף פרט מהגן בו אני עובדת. אם נמצא דמיון- הרי שהוא מקרי בלבד.







יום שלישי, 15 בפברואר 2011

מנהלת הגן הפרטי וההורים. מערכת יחסים סבוכה.


באחד מהגנים שעבדתי בהם, הגן היה מחולק לשתי קבוצות. הצעירים בני שנה וחצי עד שלש והבוגרים בני שנתיים עד ארבע. מבלבל? בצדק.
בקבוצת הצעירים נמצאים הילדים שההורים שלהם חושבים שזה בסדר שהם עם בני גילם ובקבוצת הבוגרים נמצאים הילדים שההורים שלהם חושבים שילדים מחוננים כשלהם- צריכים לקפוץ כיתה כבר עכשיו.

כך קורה שקבוצת בני הארבע מכילה ילדים בני שנתיים וחצי דוגמת גלי מהרשומה הקודמת ועוד כמה ילדים צעירים שדורשים התייחסות רגשית והתפתחותית שונה לעיתים בהחלט על גבם של הילדים המתאימים כרונולוגית לקבוצה.

אחת הביקורות שלי על גנים פרטיים- ויש לי המון ביקורת ואני מקווה שאפרוש אותה בבלוג הזה לאט לאט, היא הכניעה המוחלטת לדרישות ובקשות ההורים.

דרישות מוזרות לדוגמא:
אנא התייחסו לקרן האיל שנמצאת בתיק של יעל. (???)
אנא הרשו לרעות לאכול עם קבוצת התינוקות כשהיא עונדת סינר תינוקות על אף שהיא בת ארבע וחצי וקבוצתה אוכלת חצי שעה מאוחר יותר. (!)
אנחנו יודעים שאסור להביא חבלים לגן אבל אנא הניחו לאורי להסתובב בגן כשהוא כורך שרוך סביב צווארו כי אחרת הוא נורא יתבאס. ואל תדאגו- הוא יודע לא לחנוק את עצמו (?!)
נסו בבקשה להעלים את חבילת כדורי האקמול שנוגה הכניסה לתיקה הבוקר ולא הצלחנו לאסור זאת עליה. (בבדיקה בתיקה נמצאו כדורים נגד דכאון אגב).
אנא פנקו את אמה במתנות קטנות בכניסה לגן כי מאד קשה לה להפרד מאיתנו.(...)

לכל הדרישות האלו, ממהרת מנהלות הגן להענות בבהילות כי ריצוי הורים הוא הדבר החשוב ביותר למנהלות הגן- ללא ההורים אין להן פרנסה.

כך קורה שגם בקשות שהן בפירוש לא לטובת הילד ולא לטובת ההתנהלות בגן, ממומשות.
לגננת שכירה כמוני, שבאה ישירות מספספלי הסמינר וכולה חדורה רוח חינוך ורצון טוב- זה די מוציא את האויר מהמפרשים.

גם בגן עיריה יש רצון לשמח ולרצות את ההורים אבל המינון שונה מהותית. בגן עיריה הגננת תרצה לשמח את ההורים בעיקר בשביל האגו שלה. להראות שהיא גננת טובה (ולעיתים להראות כמה היא יצירתית ויודעת לצייר ולצבוע ולהדביק כפתורים על החמסות מאד יפה) ולשמור על יחסים חיוביים עם ההורים. זאת לא הפרנסה שלה. האוכל לילדים שלה לא מגיע מידי ההורים של ילדי הגן והיא חופשיה.

6 תגובות:

  1. חייבת לומר שהגננת הפרטית שלי מהגן הפרטי שלנו עסוקה בעיקר בלא לרצות את ההורים זה חלק מהמאבק הקיומי שלה
    אני רוב הזמן חיה עם זה בשלום אבל לעיתים זה גובל בחוסר כיבוד הזולת של ממש מצד שני אני מאד מרוצה מהגן ומהיחס אל הילדים על כן זה כבר הילד השני שלי אצלה והשנה הרביעית שאני משלמת לה במיטב כספי על אף היחס המחורבן שאני מקבלת. גננות פרטיות לא צריכות לפחד כל כך מההורים הן צריכות להאמין באהבה קשוחה זה הרי תמיד עובד בכל המגזרים :)

    השבמחק
  2. לדעתי- אם מנהלת הגן עומדת על שלה, זכית. זה אומר שיש לה מספיק בטחון עצמי ואמונה בדרך שלה.
    אגב, מעניין אותי- מה למשל את רוצה והיא לא מסכימה?

    השבמחק
  3. יוצא לי בתחום העיסוק שלי לראות הרבה גננות פרטיות ולשוחח עם הרבה מאוד הורים ואני חייב להודות שלדעתי זה lose-lose game בהיבט של המתח בין ההורים לגננות.
    הרי תמיד נוכל להגיד שהגננת מקבלת את משכורתה מההורים ולכן היא מרצה אותם ותמיד נוכל להגיד שההורים דורשים יותר בגלל שהם משלמים פרמיה על גן פרטי.
    לא ניתן לנצח או לצאת מויכוח כזה, האמת הפשוטה היא שזהו המצב שנוצר ואין לו תחליף בגילאי 0-3.
    ההורים משלמים על חינוך במסגרת פרטית כי אין אופציה אחרת בכלל.
    אז נכון יהיו גננות יותר לחוצות לרצות ויהיו כאלה שממש לא.
    אך בין זה לבין "כניעה מוחלטת" המרחק רב מאוד.

    השבמחק
  4. הבעיה מתחילה בכך שמנהלת הגן הפרטי היא הגננת הראשית בו. היא אשת עסקים במסווה של אשת חינוך או ההפך. פה הבעיה.
    אני חושבת שמנהל/ת גן פרטי צריכים להיות רק זה. מנהלי הגן. הם צריכים להעסיק את הגננות והגננות צריכות להיות להיות הסמכות החינוכית.
    צריכה להיות הפרדה בין התחום העיסקי לתחום החינוכי.

    השבמחק
  5. לכאן ולכאן.
    צריך להפריד בין בקשות שהן "לא לטובת הילד" לבין בקשות שהן "לא לטובת ההתנהלות בגן".
    לבקשות מהסוג השני ראוי שיהיה לגננת, וגם לבעלת הגן, מספיק אסרטיביות כדי להתנגד. אחרת כל הילדים נפגעים.
    לגבי הסוג הראשון (בקשות שאינן לטובת הילד, לדעת הגננת) אני באמת לא בטוחה. כאשר יש מחלוקת בין הגננת לבין ההורים לגבי הגדרת "טובת הילד" (ואני מניחה שזה המצב, ושההורים מניחים שבקשתם כן משרתת את טובתו של הילד) הייתי שמחה לקיים דיון עם הגננת, אבל לדחות את בקשתי כי "אני יודעת יותר טוב מה טוב לילד" (כל זה בהנחה שאין פה שום אלמנט של פגיעה בהתנהלות הגן, כולל לא בנינוחות ובהרגשה של הגננת), זה בעייתי.

    השבמחק
  6. צריכה להיות גמישות מחשבתית תמיד. בד"כ הבקשות של ההורים הן לטובת הילד כפי שהוא תופס אותה אבל לא בהכרח לטובת הגן- כמובן שאם אין התנגשות בין הצרכים אין סיבה לדחיית בקשה. הבעיה היא כשהדרישות של ההורים מתנגשות בסדר היום של הגן או דורשות יותר מהצוות. בד"כ סביב עניין השינה והאי שינה בגן...

    השבמחק