מייד כשחוזרים מחופשת פסח מוציאות הגננות מן המחסנים את תיקיות יום-הזכרון-העצמאות-ל"ג בעומר- שבועות. על יום השואה נדבר בפוסט אחר. המהירות שבה הימים האלו מגיעים בזה אחר זה גורמים לבלבול גדול אצל הילדים כמו אצל הגננות. עוד לא הספיקה לקשט את לוח התוכן בדגלי ישראל וכבר היא צריכה להוריד ולקשט במדורה גדולה, חיצים וקשת ותמונתו של בר-כוכבא רכוב על האריה...
אז מה זה עצב, מה זה שכול, מה זה חיילים, מה זה צה"ל מה זה מדינה, עצמאות, ישראל, ישראליות, קיבוץ גלויות, דגל, המנון...את כל זה יש ללמד את הילדים תוך שבוע. כמובן שהלימוד הוא שטחי מאד, שבלוני ולא מכבד. לפני חג חנוכה למשל יש חודש שלם שבו מקיפים את הנושא מכל זוית אפשרית. מה לעשות שדווקא לפני יום העצמאות יש רק שבוע.
אז הנה נגמר יום העצמאות ומגיע לו יום ל"ג בעומר.
לכבוד ל"ג בעומר הילדים לומדים מהי מדורה. הם שרים שירים על בר-כוכבא ורואים שהוא רוכב על אריה. אולי מספרים להם על ספירת העומר . בד"כ את עניין החיטה שומרים לשבועות ואז לומדים על חיטה ועל לחם ועל מוצרי חלב.
אני טוענת שכל הלימוד הזה הוא שטחי ומטופש ולמעשה- בזבוז זמן מוחלט.
דווקא בגנים הדתיים מתעקשים על ספירת העומר. ספירת העומר היא דרך מצויינת לקשר בין כל החגים והמועדים האלו שבין פסח לשבועות. וספירת העומר- היא לחלוטין לא דתית.
בר-כוכבא (שנקרא גם בר-כוזיבא על שום שנחשב לנביא שקר) היה קנאי יהודי מטורף שגרם למותם של מאות אלפים מחייליו. הוא גרם למאתיים אלף מחייליו לכרות את אצבעם בעזרת שיניהם כדי להוכיח שהם גיבורים וגדולי הדור קראו להחרימו בשל כך, לכן שינה את הגזירה וכדי להוכיח גבורה היה על חייליו לכרות גזע עץ אלון תוך כדי רכיבה על סוס.
רבי עקיבא שהיה גדול הדור באותה תקופה, נתן את חסותו לבר כוכבא לזמן מועט שבו האמין כי בר כוכבא הוא המשיח כיוון שמאד התרשם מהמרד שבר כוכבא החל. כיוון שקיבל חסותו של רבי עקיבא הכריז בר-כוכבא על עצמו כעל משיח וגם מלך. רבי עקיבא הבין מהר שבר-כוכבא הוא פרחח, חולה כח, בעל שגעון גדלות ואחד כזה שיביא שואה על העם.
מספרים כי דודו של בר-כוכבא היה צדיק גדול והרומאים פחדו להרגו והאמינו שעד שלא ימות לא יוכלו לכבוש את העיר ביתר. לכן באו אליו ולחשו לו דבר מה בזמן שהתפלל. בר כוכבא דרש לדעת מה אמרו לו אך הם סרבו לומר לו. כאשר קרא לדודו ושאלו מה לחשו לו ענה- בזמן שאני מתפלל אל אלוהים- איני שומע מה לוחשים לי -בר כוכבא לא האמין לו והרגו. ברגע שמת, כבשו הרומאים את ביתר והרגו את כל חייליו. על כך מובאת גמרא המפרשת את הביטוי- איזהו גיבור הכובש את יצרו. כלומר בר-כוכבא לא ראוי להקרא בתואר גיבור.
אם כך, זהו האיש שאנו מלמדים את ילדינו כי היה גיבור ובעל "עיני זוהר". זוהי הדמות שנראה לנו שהכי חשוב להנחיל לדור הצעיר כמסמל גבורה. ומה הקשר לאריה? יש אומרים שבר כוכבא היה כה גיבור עד כי רכב על אריה. בשיר כתוב שהוא הושלך לכלוב עם אריה. אין לכך בסיס. ומה הקשר ללג בעומר...בר כוכבא נהג לתקשר עם המורדים שלו בעזרת מדורות. בלג בעומר? כנראה שגם בלג בעומר. אחרי הכל המרד נמשך שלש שנים.
כנראה שחלוצי העליה השניה הם שאימצו את בר-כוכבא כדמות הירואית שיש לחנך על ברכיה את הדור הצעיר בא"י. יתכן והיה בכך מן ההגיון לחנך דור שיסתער בגבורה ויפעל למען עצמאות בלי לחשוב פעמיים לפני שהוא פועל- אני לא אכנס לדיון סמי-פוליטי שכזה. רק נקודה למחשבה.
בגנים הדתיים לעומת זאת לקחו את רבי עקיבא ואת ספירת העומר כערכים של לג בעומר.
המסורת מספרת כי 27 אלף מתלמידיו של רבי עקיבא- שהיו גדולים בתורה אך קטנים ביחסים שבין אדם לחברו, לקו במגפה קשה מייד אחרי פסח. המגפה הפילה חללים רבים ופסקה רק בל"ג בעומר כשרבי עקיבא מתאמץ לאורך כל הזמן לזרוע בלבם של תלמידיו את הערך "ואהבת לרעך כמוך" ו "שלי-שלך, שלך-שלך". על כן בל"ג בעומר אנו פוסקים ממנהגי האבל של ספירת העומר וחוגגים את אהבת האדם לחברו. ערך אנושי רב מעלה שאין בינו לבין הדת- שום בלעדיות.
ספירת העומר מסמלת את שבעת השבועות שאנו סופרים בין פסח לשבועות. אלו הם שבועות קריטיים לחקלאות הארץ-ישראלית שבימים קדומים היתה מבוססת רובה ככולה על חיטה ותבואת דגן. ימים שחונים או מגפה בחיטה היתה עלולה למוטט את כלכלת הארץ ולגרום למוות פשוטו כמשמעו של האוכלוסיה לכן הספירה הזאת היא משמעותית.
לגבי יום ל"ג בעומר והדלקת מדורות ביום זה- אין שום אזכור בתורה או בכתובים יהודיים אחרים ליום כזה.
יש שטוענים שלג בעומר הוא חג פגאני שחל שנים רבות קודם לספירת העומר המוזכרת בתורה. חג של הקרבת קורבנות אש לאלילים שישמרו על התבואה.
לבד מכך שהספירה של שבעה שבועות מתוארת בתורה- אין בה כל דבר דתי.
אם כך, במקום לדבר עם הילדים על הטבע, על החקלאות, על מחזוריות השנה על הצהבת החיטה בשדות (ולתת את תשומת הלב הראויה ליפי הטבע בתקופה זו), במקום לדבר על ערכים נעלים של אהבת האדם, ערבות הדדית זה לזה כבני אדם. ללמוד על רבי עקיבא כמנהיג חברתי ראוי לחיקוי, אנחנו מעלים על נס את בר-כוכבא, הקנאי המטורף שהמית אסון על העם.
שוב אציין לטובה את הגנים הקיבוציים שלאורך כל השנה שמים דגש על ציר הזמן החקלאי בארצנו ובכל גן קיבוצי נראה בריסטול גדול עם תאים לפי ימים ובכל יום מכניסים אלומת חיטה לתא הנכון וכך הילדים רואים באופן מוחשי את ספירת העומר. (כפי שסביר שנראה גם בגנים הדתיים).
ובמאמר מוסגר אציין- ספירת העומר נהדרת ללימוד נוסף של יסודות המתמטיקה כמו גם תורת ימי השבוע, משמעות המושג "תאריך" ומחזוריות השבועות והחודשים.
לפעמים כ"כ תבוע בנו- כבוגרים שגדלו בארץ, שירים שקשורים לחג, אנחנו מתרפקים על שירי ילדותנו ורוצים לשמוע אותם מפי ילדינו, בד"כ, כגננת, אני מזדהה עם הצורך הזה של ההורים ומקפידה ללמד שירי חגים "של פעם" לצד השירים החדשים. במקרה של "איש היה בישראל, בר-כוכבא שמו, איש צעיר וגבה קומה, עיני זוהר לו"...אני חורגת ממנהגי. על בר-כוכבא לא אלמד את ילדי הגן שלי.
אז מה זה עצב, מה זה שכול, מה זה חיילים, מה זה צה"ל מה זה מדינה, עצמאות, ישראל, ישראליות, קיבוץ גלויות, דגל, המנון...את כל זה יש ללמד את הילדים תוך שבוע. כמובן שהלימוד הוא שטחי מאד, שבלוני ולא מכבד. לפני חג חנוכה למשל יש חודש שלם שבו מקיפים את הנושא מכל זוית אפשרית. מה לעשות שדווקא לפני יום העצמאות יש רק שבוע.
אז הנה נגמר יום העצמאות ומגיע לו יום ל"ג בעומר.
לכבוד ל"ג בעומר הילדים לומדים מהי מדורה. הם שרים שירים על בר-כוכבא ורואים שהוא רוכב על אריה. אולי מספרים להם על ספירת העומר . בד"כ את עניין החיטה שומרים לשבועות ואז לומדים על חיטה ועל לחם ועל מוצרי חלב.
אני טוענת שכל הלימוד הזה הוא שטחי ומטופש ולמעשה- בזבוז זמן מוחלט.
דווקא בגנים הדתיים מתעקשים על ספירת העומר. ספירת העומר היא דרך מצויינת לקשר בין כל החגים והמועדים האלו שבין פסח לשבועות. וספירת העומר- היא לחלוטין לא דתית.
בר-כוכבא (שנקרא גם בר-כוזיבא על שום שנחשב לנביא שקר) היה קנאי יהודי מטורף שגרם למותם של מאות אלפים מחייליו. הוא גרם למאתיים אלף מחייליו לכרות את אצבעם בעזרת שיניהם כדי להוכיח שהם גיבורים וגדולי הדור קראו להחרימו בשל כך, לכן שינה את הגזירה וכדי להוכיח גבורה היה על חייליו לכרות גזע עץ אלון תוך כדי רכיבה על סוס.
רבי עקיבא שהיה גדול הדור באותה תקופה, נתן את חסותו לבר כוכבא לזמן מועט שבו האמין כי בר כוכבא הוא המשיח כיוון שמאד התרשם מהמרד שבר כוכבא החל. כיוון שקיבל חסותו של רבי עקיבא הכריז בר-כוכבא על עצמו כעל משיח וגם מלך. רבי עקיבא הבין מהר שבר-כוכבא הוא פרחח, חולה כח, בעל שגעון גדלות ואחד כזה שיביא שואה על העם.
מספרים כי דודו של בר-כוכבא היה צדיק גדול והרומאים פחדו להרגו והאמינו שעד שלא ימות לא יוכלו לכבוש את העיר ביתר. לכן באו אליו ולחשו לו דבר מה בזמן שהתפלל. בר כוכבא דרש לדעת מה אמרו לו אך הם סרבו לומר לו. כאשר קרא לדודו ושאלו מה לחשו לו ענה- בזמן שאני מתפלל אל אלוהים- איני שומע מה לוחשים לי -בר כוכבא לא האמין לו והרגו. ברגע שמת, כבשו הרומאים את ביתר והרגו את כל חייליו. על כך מובאת גמרא המפרשת את הביטוי- איזהו גיבור הכובש את יצרו. כלומר בר-כוכבא לא ראוי להקרא בתואר גיבור.
אם כך, זהו האיש שאנו מלמדים את ילדינו כי היה גיבור ובעל "עיני זוהר". זוהי הדמות שנראה לנו שהכי חשוב להנחיל לדור הצעיר כמסמל גבורה. ומה הקשר לאריה? יש אומרים שבר כוכבא היה כה גיבור עד כי רכב על אריה. בשיר כתוב שהוא הושלך לכלוב עם אריה. אין לכך בסיס. ומה הקשר ללג בעומר...בר כוכבא נהג לתקשר עם המורדים שלו בעזרת מדורות. בלג בעומר? כנראה שגם בלג בעומר. אחרי הכל המרד נמשך שלש שנים.
כנראה שחלוצי העליה השניה הם שאימצו את בר-כוכבא כדמות הירואית שיש לחנך על ברכיה את הדור הצעיר בא"י. יתכן והיה בכך מן ההגיון לחנך דור שיסתער בגבורה ויפעל למען עצמאות בלי לחשוב פעמיים לפני שהוא פועל- אני לא אכנס לדיון סמי-פוליטי שכזה. רק נקודה למחשבה.
בגנים הדתיים לעומת זאת לקחו את רבי עקיבא ואת ספירת העומר כערכים של לג בעומר.
המסורת מספרת כי 27 אלף מתלמידיו של רבי עקיבא- שהיו גדולים בתורה אך קטנים ביחסים שבין אדם לחברו, לקו במגפה קשה מייד אחרי פסח. המגפה הפילה חללים רבים ופסקה רק בל"ג בעומר כשרבי עקיבא מתאמץ לאורך כל הזמן לזרוע בלבם של תלמידיו את הערך "ואהבת לרעך כמוך" ו "שלי-שלך, שלך-שלך". על כן בל"ג בעומר אנו פוסקים ממנהגי האבל של ספירת העומר וחוגגים את אהבת האדם לחברו. ערך אנושי רב מעלה שאין בינו לבין הדת- שום בלעדיות.
ספירת העומר מסמלת את שבעת השבועות שאנו סופרים בין פסח לשבועות. אלו הם שבועות קריטיים לחקלאות הארץ-ישראלית שבימים קדומים היתה מבוססת רובה ככולה על חיטה ותבואת דגן. ימים שחונים או מגפה בחיטה היתה עלולה למוטט את כלכלת הארץ ולגרום למוות פשוטו כמשמעו של האוכלוסיה לכן הספירה הזאת היא משמעותית.
לגבי יום ל"ג בעומר והדלקת מדורות ביום זה- אין שום אזכור בתורה או בכתובים יהודיים אחרים ליום כזה.
יש שטוענים שלג בעומר הוא חג פגאני שחל שנים רבות קודם לספירת העומר המוזכרת בתורה. חג של הקרבת קורבנות אש לאלילים שישמרו על התבואה.
לבד מכך שהספירה של שבעה שבועות מתוארת בתורה- אין בה כל דבר דתי.
אם כך, במקום לדבר עם הילדים על הטבע, על החקלאות, על מחזוריות השנה על הצהבת החיטה בשדות (ולתת את תשומת הלב הראויה ליפי הטבע בתקופה זו), במקום לדבר על ערכים נעלים של אהבת האדם, ערבות הדדית זה לזה כבני אדם. ללמוד על רבי עקיבא כמנהיג חברתי ראוי לחיקוי, אנחנו מעלים על נס את בר-כוכבא, הקנאי המטורף שהמית אסון על העם.
שוב אציין לטובה את הגנים הקיבוציים שלאורך כל השנה שמים דגש על ציר הזמן החקלאי בארצנו ובכל גן קיבוצי נראה בריסטול גדול עם תאים לפי ימים ובכל יום מכניסים אלומת חיטה לתא הנכון וכך הילדים רואים באופן מוחשי את ספירת העומר. (כפי שסביר שנראה גם בגנים הדתיים).
ובמאמר מוסגר אציין- ספירת העומר נהדרת ללימוד נוסף של יסודות המתמטיקה כמו גם תורת ימי השבוע, משמעות המושג "תאריך" ומחזוריות השבועות והחודשים.
לפעמים כ"כ תבוע בנו- כבוגרים שגדלו בארץ, שירים שקשורים לחג, אנחנו מתרפקים על שירי ילדותנו ורוצים לשמוע אותם מפי ילדינו, בד"כ, כגננת, אני מזדהה עם הצורך הזה של ההורים ומקפידה ללמד שירי חגים "של פעם" לצד השירים החדשים. במקרה של "איש היה בישראל, בר-כוכבא שמו, איש צעיר וגבה קומה, עיני זוהר לו"...אני חורגת ממנהגי. על בר-כוכבא לא אלמד את ילדי הגן שלי.
מאושרת להיכלל בקבוצה הסופרת.... (את ימי העומר כמובו...)
השבמחקואת- כל הכבוד על פוסטים עמוקים, חוקרים, משעשעים ובעיקר מהנים.
:)
איזה חבל שהילדים שלי לא לומדים אצלך!
השבמחקאלישקה- אני מחשיבה אתכם כגן קיבוצי ומירי- תודה רבה! אין מחמאה גדולה מזו.
השבמחקטוב שחזרת לכתוב
השבמחקגיליתי את הבלוג הזה עכשיו, וכבר עשיתי מנוי. מרתק לקרוא זווית ראייה של גננת על דברים שמעסיקים אותי מהצד השני של הגדר, כהורה ששולח את הילדים שלו ל"מערכת" בחשש רב.
השבמחקהרגישות שלך בנוגע לתכנים שאת מעבירה לילדים, והערכים שאת בוחרת להדגיש, מעוררים תקווה והשראה. כן יירבו גננות כמוך.
זה נכון גם לגבי מה שכתבת על שירי בוקר, למשל, אבל בחרתי להגיב בפוסט הזה כי הוא נוגע בנקודה כאובה (לי), וגם מתחבר ישירות לדיון שהשתתפתי בו לאחרונה:
"קצת עובדות על מרד בר כוכבא"
http://www.yehudemo.org/?p=309
...וגם אני כתבתי על זה משהו פעם, מהזווית של הבת הפרטית שלי:
http://mermit.mind-fucking.com/shavasana/
תודה רבה מרמיט על תגובתך ועל ההפניה המעניינת והמעשירה! הגבתי גם שם.
השבמחק