הימים הראשונים בגן- חלק ב' -פעילויות ודגשים בימים הראשונים

מאמר זה מיועד בעיקר לגננות ובעיקר לגננות בתחילת דרכן.

אני מתרכזת בילדי הטרום-טרום חובה. אפשר לקחת רעיונות גם לצעירים או לבוגרים יותר.

עבור ילדים שזוהי שנתם הראשונה במערכת העירונית, היומיים הראשונים בגן הם ימים קצרים. היום הראשון הוא עד עשר והשני עד אחת-עשרה. אלה הוראות משרד החינוך ואינם נתונים לשיקול דעתה של גננת בגן עירוני.

(גם בגנים פרטיים מנהלות גן רבות אימצו את הדפוס הזה)

אפשר לכתוב מאמר שלם על ההתמודדות עם ההורים ביום הראשון. אולי בהמשך אכתוב.

כרגע אני רוצה להתרכז ממש בהתמודדות עם הילדים. כל גננת יכולה לעשות כפי שהיא מאמינה בו, הנסיון הראה לי ששמונה וחצי זאת השעה שאחריה אין הורים בגן יותר. גם לא אחד.

שגרת הגן הרגילה היא כזאת שעד תשע הילדים בד"כ משחקים סביב שולחנות, מציירים באופן חופשי  או משחקים על הרצפה במשחקי הרכבה שונים.  

בימים הראשונים הקושי העיקרי הוא העדר שגרה. אי אפשר לצפות מהם לשבת סביב השולחנות ולשחק בנחת עד תשע. ברגע שההורים יצאו יש רגע שבו הצוות צריך לקחת המון אוויר ולהפנות את כולו לפירוק הקושי.

לכל הילדים קשה, גם אלה שיש להם יכולת להתמודד והם באו עם חברים, כאלה שתמיד יודעים להעסיק את עצמם, אפילו לממשיכים משנה שעברה קשה כי הקושי שמוקרן משאר הילדים מחלחל אליהם.

בכל שנה יש שניים, שלשה או ארבעה שמתקשים להפסיק לבכות. ואלה הילדים שבעצם משקפים לכל השאר את הקושי הפנימי שלהם.

כדי לנטרל את "הפצצה" הזאת, נשלח את הילדים הבוכים יחד עם סייעת אחת אל החצר. שם היא יושבת איתם בחיבוק, בליטוף, דיבור רך, מנסה לברר אם יש להם בתיק מוצץ שיעזור, מחפשת דרכים להרגיע.(לעולם לא להציע אוכל כהרגעה).

בזמן הזה אנחנו מתיישבים למעגל המפגש שלנו.

גם הילדים שמתיישבים למעגל מראים קושי ולפעמים יש התייפחות קטנה אבל אלה ילדים שמתאמצים להחזיק את עצמם ואני מלאת הערצה אליהם ומתוך כבוד למאמציהם לא פונה אליהם ושואלת מה קרה כי השאלה הזאת תחבל במאמץ שלהם ותגרום להם לבכות. במקום ממהרת לעשות. להסיח.

שיר כתחילת מפגש תמיד עוזר להכניס את הילדים לרוגע, גם המחשות מתכתבות היטב עם צרכי הגיל הרך, בובת הזדהות עוזרת מאד לאורך כל השנה ובמיוחד בזמנים של קושי ריגשי. ממליצה לכל גננת לאמץ לה בובה שהיא מתחברת אליה. הבובה תספר לילדים על הקושי שלה ביום הראשון בגן, היא לא מכירה את הילדים, לא זוכרת את שמות הגננות, לא בטוחה שתאהב את האוכל, מה אם יברח לה פיפי?, הבובה מבקשת מהילדים עיצות. מבקשת חיבוקים. הכח עובר לילדים –הכח להרגיע מישהו אחר שקשה לו בדיוק כמו שקשה להם.

יש כאן הכרה בכך שהקושי הזה הוא אמיתי ולגטימי והגיוני. הילדים הופכים לקבוצת חשיבה. יש כאן גיוס של המשאבים האינטלקטואלים והריגשיים שלהם. הם כבר לא הקטנטנים המפוחדים שההורים הרגע עזבו בחשש גדול.

מידי פעם נכנס מהחצר ומצטרף אלינו אחד הילדים שהסייעת הצליחה להרגיע. לרוב עד סוף המפגש כולם כבר נכנסו. אולי ישאר ילד שישב על ברכי הסייעת אבל- עד תשע כולם כבר רגועים.

אחרי אוכל ושולחנות יצירה ומשחק חופשי בגן- שמאפשר לנו קצת זמן להכיר את הילדים כבר נגמר היום הראשון בגן.

השבועיים הבאים בגן מאד מהותיים להמשך השנה. ההרגלים והחוקים נכנסים לאט לאט ממש בטיפטוף. המוקד שלנו זה קבלה, הכרות, הסתגלות, הכרה בקשיים ומתן כלים להתמודדות ובעיקר חיזוק תחושת השייכות- לגן, לקבוצה, לצוות.

החל מיום הלימודים המלא הראשון (היום השלישי ללימודים), אנו יוצאים לחצר לזמן משחק שמאפשר הכנסת קבוצות קטנות לגן. בשבועיים הראשונים הזמן הזה מוקדש להקניית הרגלים בגן.

דוגמאות לפעילויות קטנות בקבוצות:

במפגש הראשון נלמד מה זה מגירות בגן. כל ילד יצייר ציור קטן על רבע נייר ואז נלך יחד אל המגירות ונוודא שאכן כל ילד יודע מהי המגירה שלו, נלמד את החוקים הקשורים למגירות- מה מותר ומה אסור להכניס אליהן, כל ילד פותח רק את המגירה שלו. נגלה של מי המגירות השכנות שלנו, על הדרך נכניס את המושגים מעל ומתחת (ילדי חובה יוכלו להרחיב לימין ושמאל, טור ושורה).

במפגש השני נלך יחד אל השירותים, נראה שכל ילד יודע לפתוח ולסגור את הברז, מצליח להוציא מעט סבון מבקבוק הלחיצה, יודע איך מסבנים את הידיים, לוקח נייר ניגוב אחד בלבד...דברים קטנים שיקלו עלינו עד מאד את המשך השנה וגם יתנו לילדים עוד ועוד תחושת שייכות ובטחון ומסוגלות.

במפגש השלישי נלמד איך עובדים בסדנת היצירה- בכל פעם נושא אחד. הראשון- פתיחת וסגירת טושים. קבוצה של שבעה ילדים מקבלת טושים ועוסקת במשך עשר דקות בפתיחה וסגירה של טושים לפי משחק- כל הטושים הכחולים, שלשה טושים ירוקים, אחד כחול ואחד אדום- משחק שמכניס מושגים של צבע וכמות וגם מחדיר את החוק שטושים- חייבים לסגור.

(יש עוד המון רעיון למפגשים כאלה אבל גם קל מאד לבנות לפי צרכי הגן)

לסיכום: הקווים המנחים את הצוות בימים הראשונים -

·         מפגשים שחוזרים על עצמם- לא בתוכן אלא במבנה המפגש  

·         אווירה רגועה וזורמת בגן

·         המון משחקי הכרות וחברה גם בקבוצה הגדולה ובעיקר בקבוצות קטנות

·         התמקדות יתרה בחוקי התנהגות חברתיים וחברותיים בגן, חיזוק חיובי מוגזם ומועצם לכל התנהגות חברית.                                
                                                   
·         וויתור על נוקשות, הבנה שהחוקים והכללים יכנסו לאט ולא בבת אחת

·         חום, אהבה, רוך וחיזוק אישיים לילדים-  לעצור ילד שרץ בדרך לחצר, לתת לו חיבוק חזק, ללחוש לו באוזן- "אתה ילד מדהים!", אין חשוב מכך!

·         כל חוק שמצטרף לגן- ידובר וישוחק ויובהר לפני שנדרוש מהילדים לעמוד בו

·         שיקוף כל התנהגות טובה שהיתה בגן וחיזוק תחושת השייכות והגאווה הקבוצתית – אחרי ששיקפת משהו יפה שראית, למשל: ראיתי שהיום כמעט כל ילדי הגן עזרו לאסוף בחצר! "איזה גן מצטיין יש לנו!", "אני לא מאמינה איזה ילדים מדהימים יש בגן הזה!", "אני חושבת שאתם הגן הכי טוב בעיר" וכו' (זה נכון לכל השנה אבל במיוחד בתחילת השנה יתן לילדים תחושה טובה).

טיפ קטן:  ממליצה לצלם ולתעד את הימים הראשונים, אין מרגש יותר מלראות את השתנות וגדילת הילדים בסוף השנה לעומת הימים הראשונים האלו.