שיחות סיכום שנה

בהמשך לטור הקודם-
שיחות סיכום שנה מתבצעות ביוני.
חייבת להודות שיש שנים שאני לא מגיעה לשיחות האלה כי חודש יוני הוא חודש עמוס מאד.
השנה בכל מקרה מצאתי לעצמי דרך נעימה מאד לסכם שנה שגם לא לקחה ממני הרבה זמן וגם היתה משמעותית מאד ומעצימה מאד עבור הילדים.

החלטתי להתייחס אל השיחות האלו כאל צידה לדרך ממני.
בשונה מהשיחות של תחילת השנה שבהן אנחנו מכוונים למטרות קרובות- השנה שאנחנו נמצאים בה כרגע בהווה, שיחות סוף השנה הן לקראת היציאה לחופש הגדול, וכצידה לדרך לילדים שהיו אצלי שנה שלמה אני רוצה לתת להם תמונת מצב חיובית ומחזקת לעתיד לבוא.

אני לא רוצה להתמקד בדרוש שיפור ולא לתת טיפים על מה כדאי לעבוד בחופש...אני רוצה להציב בפני הילדים מראה שבה הם יראו כמה הם טובים, חזקים, נפלאים ומסוגלים.

עבור כל ילד הכנתי רשימה אישית של כל הדברים הנפלאים בו.

בשיחת הסיכום ערכתי את השולחן לשלשה או ארבעה (לילדים שבאו עם שני ההורים), לפנינו היו שקיות בד שקופות בצבעים שונים וקערות ובהן אבנים טובות בצבעים שונים מחנות היצירה. 

הסברתי לכל ילד שבתוכו יש תיבת אוצר. ותיבת האוצר הזאת מלאה באוצרות שהם הכוחות שלו. הדברים שבהם הוא טוב. התכונות הטובות שלו, הכשרונות שלו. 

הילד בחר שקית והסברתי שאת השקית נמלא היום באוצרות. לא סתם ניקח אבן ונכניס...כל אבן תייצג כח.

הזמנתי את ההורה לבחור ראשון אבן ולומר לי תכונה טובה של ילדו, תכונה שלדעתו תעזור לילדו בחיים.

ההורים בחרו אבן, אמרו תכונה טובה של הילד, והכניסו לשקיק.

לאחר מכן ביקשתי מהילד לבחור אבן ולומר תכונה טובה שלו.

הילדים קצת התקשו...כיוונתי אותם בשאלה- במה אתה טוב? ואם גם בזה התקשו- שאלתי: "מה אתה אוהב לעשות בגן". הרבה ילדים אמרו- אני אוהב לשחק...ועל זה אמרתי בהתרגשות- נהדר! איזה אוצר זה- היכולת לדעת לשחק! תבחר אבן מיוחדת ממש. (אגב, אני באמת מאמינה שזה אוצר).

לאחר מכן אמרתי אני את הדברים הטובים מהרשימה שלי ועל כל דבר טוב שאמרתי- הילד בחר אבן נוספת לשקיק האוצרות שלו. לא הקראתי את הרשימה כפי שהיא...כל דבר שאמרתי נתתי עם דוגמא מחיי הגן, הסברתי למה זאת מעלה חשובה, מה הופך את זה לאוצר. 

למשל, "מציירת יפה" זה אוצר של ממש כיוון שתמיד כשתיהי עצובה, ואולי כשיהיה לך קצת קשה בימים הראשונים בגן החדש- תזכרי שאת יודעת לצייר יפה ואת יכולה לגשת לשולחן הציור ולצייר, וזה יעזור לך וירגיע אותך.

 ילד שרגיש במיוחד- ובוכה מהר, הסברתי שאולי כרגע הרגישות הזאת נראית לו בכלל לא אוצר...והוא לא אוהב לבכות מהר, אבל בעתיד הרגישות הזאת תהפוך אותו לאדם שרגיש לאחרים. כאלה אנשים חסרים לנו כל כך ואנחנו מתייחסים לרגישות הזאת כאל אוצר. 

בסיום הפגישה הקצרה (לא יותר מעשר דקות), הילד החזיק את שקית האוצר שלו. הזכרתי לו שלא סתם הכנסנו אבנים...כל אבן בשקית הזאת היא כח שלו, חוזקה שתעזור לו להתמודד עם אתגרים בחיים. 

אחרי המפגש הראשון ילדה סיפרה בגן שהיא שמה את השקיק מתחת לכרית ואימצתי זאת כהמלצה לשאר הילדים...שיזכיר להם כמה הם חזקים. 

הטקסט שהקראתי לילדים לפני שהתחלנו את השיחה: בתוכך יש כוחות: עוצמה, חכמה, תבונה, אומץ, הכח להחליט מה טוב לך ומה נכון. כאשר תגיע למכשול, פתח את קופסת האוצר שבתוכך ובחר את הכח המתאים. בהצלחה!

(השקיקים בשני צבעים כי זה כל מה שהיה בחנות...רצוי שיהיו יותר צבעים וכמובן שלא כיוונתי לחלוקה מגדרית. היו בנים שבחרו ורוד ובנות שבחרו כחול.) 

עוד רעיון לשיחה מהסוג הזה- לקנות לכל ילד מראה קטנה ותוך כדי השיחה להדביק יחד את הכוחות מסביב למראה כקישוט- ובכל פעם שהילד יתבונן במראה יזכור כמה הוא חזק. אפשר כמובן לרכוש תיבות אוצר מעץ (אני אוהבת מה שיותר פשוט)

הילדים יצאו מועצמים וההורים יצאו עם דמעות התרגשות. גם לי כגננת היתה תחושה של סגירת מעגל בדרך היפה והטובה ביותר.